يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُواْ أَطِيعُواْ اللهَ وَأَطِيعُواْ الرَّسُولَ وَأُوْلِي الأَمْرِ مِنكُمْ
"הו אתם המאמינים, צייתו לאללה וצייתו לשליח (שלו), ולעול אמרי שביניכם." (קוראן נשים: 59)
נושא הח'ליפות תמיד חם בדיון. שיטה זו קיימת ונהוגה עוד מימי הנביא, החברים, השושלות האומיות, העבאסיות והעות'מאניות. עד שלבסוף התמוטט ב-3 במרץ 1924 בידיים רעות. עם זאת, יש עדיין מי שמפקפקים במערכת. ספק שהוא כלול בתורת האסלאם שמקורה בקוראן ובחדית'. עד שיש מי שמאתגר לבוא עם טיעונים מהקוראן או מהחדית', אם יש כאלה. והוא מוכן לבצע את שיטת הח'ליפות אם אכן יש לכך בסיס.
זה טבעי היום שהרבה מוסלמים לא מבינים את שיטת הח'ליפות. אי הבנה זו אינה מוגבלת לאנשים רגילים. פרופסורים ורופאים פשוט לא מבינים. עד לבסוף, רבים נלחמו נגד סיסמת הח'ליפות. מערכת זו נחשבת למערכת של רדיקלים. כל זה קרה בגלל שמערכת הח'ליפות הורחקה מהעם על ידי אויבי האסלאם.
למרות שהחובה לקיים את הח'ליפות ברורה. זה אפילו הופך לקונצנזוס של החוקרים שמבוסס על טיעונים חזקים מהקוראן ומהחדית' של הנביא. אפילו כללי ה-אשול פיקוח הם רבים שמחזקים זאת. כי רק איתו יופיעו סמלי האיסלאם. אנשים שנעשה להם עוול בחלקים שונים של העולם האסלאמי יעזרו. ואיתו ניתן לאכוף חוקים איסלאמיים. כך שהאדמה תהפוך למקום עבור אללה טאלה להיות מרוצה מהירידה של שגשוג וברכות.
פירוש הפסוק
הציווי החוקי או המרומז להקים את הח'ליפות אינו מצוי בקוראן. אבל הפקודות שגילמו את החילפה הן רבות. כולל הקוראן. אנ-ניסה: 59. כך גם בקוראן. אל-מיידה: 49 ו-83 המצווים לאכוף את החוק שאללה הרם ירצה. וגורמי אכיפת החוק לא יוכלו אלא עם מערכת והנהגה של ח'ליפה האוכפת זאת.
לגבי סיבת התגלות סורה אנ-ניסה: 59, אל חפיז' אבן קתר בפירושו מסביר את משמעות הפסוק לעיל שסיפר אלבוכרי מאבן עבאס, אמר על דבר אללה: "שמע לאללה ו צייתו לשליח (שלו) ולעוליל אמרי. ביניכם." פסוק זה נחשף לגבי עבדאללה בן חודזפה בן קאיס בן עדי, כאשר נשלח על ידי הנביא בצבא מיוחד. זה מה שהוצא על ידי כל העדה חוץ מאבן מג'ה.
האימאם אחמד סיפר מעלי, לדבריו, "שליח אללה שלח כוח מיוחד ומינה את אחד מהאנצארים להיות המפקד שלהם. כשהם יצאו, כעס עליהם בעניין, ואז אמר: "האם שליח אללה לא ציווה אתכם לציית לי?" הם ענו: "כן". הוא אמר שוב: "אסוף לי עצי הסקה על ידך". אחר כך ביקש אש, ושרף אותה, ואמר: "אני רוצה שתיכנס לתוכה." ואז צעיר ביניהם אמר: "אתה צריך לרוץ אל שליח אללה מהאש הזו. אז אל תמהרו (לקבל החלטה) עד שתפגשו את שליח אללה. אם הוא יורה לך להיכנס אליו, אז היכנס." אז שליח אללה אמר להם: 'אם הייתם נכנסים לאש, לעולם לא הייתם יוצאים יותר. צייתנות היא רק על המערוף. (הונפק בספר אש-שהחיהין מהחדית אל-עמאסי)
אבו דאוד סיפר מעבדאללה בן עומר ר"ע כי שליח אללה אמר: "הקשבה וציות היא חובתו של מוסלמי, בין אם ירצה בכך ובין אם לאו, כל עוד לא מצווה עליו לבצע חוסר מוסר. אם נצטווה לחטא, אזי אין חובה להקשיב ולציית. (הונפק גם על ידי אל-בוכרי ומוסלמי מיחיא אל-קת'ן).
מהסבר הסיבה לגילוי הפסוק הנ"ל ניתן להסיק שציות מוחלט הוא רק לאללה תעלה וגם לשליחו. בעוד שהציות המותנה הוא ציות למנהיג כל עוד הם מצייתים לאללה ושליחו.
בעוד שלגבי פירוש "עולל אמרי" בפסוק לעיל, מסבירים המפרשים: אמר האימאם אטברי מאבו חוריירה ר"ע: "אכן עוליל אמרי הם האומרו או השליטים". (תפסיר בטברי ז':497 תחק אחמד סיאקיר. והוא אמר שהסנאד הוא חסן).
הוא המשיך: המילים הנכונות בהקשר זה הן: "הם מנהיגים המצייתים לאללה ונותנים תועלת לקהילה המוסלמית. (תפסיר בתברי ז' 497).
גם האימאם אבן קתר אמר: "פסוק זה משותף לכל עולי אמרי של השליטים והמלומדים". (תפסיר אבן קתר 2:303 הדפסים של דאר אסי שא'ב תחקיק מוחמד איברהים אל בנא ומוחמד אחמד עאסיור ועבדול עזיז גונים).
בפסוק זה, אללה הרם מחייב את המוסלמים לציית למנהיגים ביניהם כל עוד הם מצייתים לאללה ושליחו. והציווי לציית למנהיג כמוכטענה ברורה שחובה להקים או להעלות מנהיג כזה.
אללה הרם לא היה מצווה לציית למנהיג שלא היה קיים. לא ניתן לחייב ציות למשהו שהוא סונה, כלומר הקמת הח'ליפות. הפקודה לציית מחייבת את הפקודה לעשות את מה שמצייתים לו. מכאן חובה על המוסלמים להקים ח'ליף שהמוסלמים מצייתים לו. לספק הגנה למוסלמים. ולכוון את האנשים לטובת העולם והעולם הבא.
0 komentar:
Posting Komentar